היום החלטתי לנסות לעשות משהו חדש, שלא מאפיין אותי בדרך כלל: לפרגן.
סתם צוחקת. האמת היא שכבר עשינו את זה מספר פעמים בבלוג הזה, הפעם האחרונה הייתה כאשר שאלנו בלוגרים מובילים בתחומם לגבי מסלול טיול מומלץ לחורף. הפוסט ההוא יצא מאד מוצלח, זכה לתגובות מדהימות, ובאופן כללי הוכיח לנו שהבלוגוספירה הישראלית מלאה באנשים מדהימים, מוכשרים – ושאם אסוס היו מקבלים תשלום באהבה במקום בכסף והייתי יכולה להתפטר ולקרוא בלוגים כל היום – לא היו חסרות לי אופציות.
ולכן, היום בחרתי לדבר על שלי גרוס, בעלת הבלוג הוותיק והסופר מצליח "המלבישה". מעבר לעובדה ששלי היא כתבת ועורכת מקצועית, מה שניכר ברמה הגבוהה של התוצר, הבלוג שלה הוא אחד האהובים עלי בעיקר בגלל הטעם הנפלא והשנינות שמתפרצת מכל פינה בו. אם חיית במערה עד עכשיו ועוד לא שמעת עליו – ממליצה להיכנס, ולהתמכר.
אז במקום שאני אהיה זו שאכתוב על שלי, עשיתי את המעשה היעיל (בשבילי) וביקשתי ממנה לספר על עצמה, בריאיון קצר. מתחילים:
אז מי את?
שלי גרוס, 47, עיתונאית, סופרת (״החיים ומה שלבשתי״ ו״החיים קצרים אל תקני את הנעליים״), בלוגרית, אינסטגרמרית (עושה את זה בשביל הכיף, אבל בשיא הרצינות) ובעיקר אוהבת להיות בבית.
מתי ואיך התפתחה אצלך האהבה והעניין באופנה?
מאז שאני זוכרת את עצמי. בתמונות בחגיגות חנוכה בגן אני מצולמת כשאני לובשת חולצה תפוחת שרוולים ונעלי לק. בתיכון למדתי אופנה בויצ״ו צרפת והייתי בטוחה שאני עומדת להיות דונה קארן. באוניברסיטה למדתי עיצוב גרפי (כלומר: עיצוב תקשורת חזותית) ובהמשך גיליתי שאני אוהבת לדבר על חיבורים ועל אסתטיקה יותר משאני אוהבת לעשות דברים במו ידיי.
איך החלטת לפתוח את הבלוג, ומה לדעתך עזר לו לצמוח ולהתפתח?
הייתי אחרי חמש שנים של אימהות במשרה מלאה ורציתי לחזור לעבוד, אבל לא כמעצבת גרפית, אלא במשהו שקשור לאופנה. את הבלוג פתחתי כדי להראות מי אני ומה היכולות שלי במטרה לדלג על הטיפוס כל הדרך מלמטה. סייע מאד שהטיימינג היה מעולה, הבלוגוספירה המקומית היתה בתחילתה ולאנשים היתה סבלנות להיכנס לבלוגים.
הסתיו כבר פה, האם יש לך המלצות אופנה לקוראות שלנו?
ההמלצה היחידה שלי היא לעבור שוב על הארון ולגלות שלא צריך שום דבר חדש.
הסיבוב המהיר: עקבים או נעליים שטוחות?
שטוחות.
מהם שלושת הפריטים שהיית לוקחת לאי בודד?
ספר של קורט וונגוט, ספר של נורה אפרון ומסכה לשיער.
אם הייתי גונבת לך את תיק האיפור, מה סביר להניח שהייתי מוצאת שם?
מסקרה לגבות של גלוסייה ובאלם לשפתיים של שאנל. זהו.
זהו. זה היה קצר, אני יודעת… אבל זו כל המטרה בטעימה קטנה – במידה ואהבת, את יותר ממוזמנת להיכנס לבלוג "המלבישה" ולהמשיך לקרוא!
ושוב, המון תודה לשלי שהקדישה לנו מזמנה.
