לא מזמן קיבלנו בעמוד הפייסבוק שאלה חמודה – למה מספרות סגורות ביום שני?
ובאמת, אתמול יצא לי להסתובב קצת ברחוב. כל המספרות, כולל ספרי הגברים שמעצבים את הזקן, היו סגורות. ניסיתי להיזכר בכל פעם בה ניסיתי לקבוע תור לספר שלי, ואכן… יום שני הוא תמיד היה סגור.
עכשיו, אני הראשונה שתומכת בחופש, ומבחינתי מי שנותן עבודה על השיער הנאחס שלי גם הרוויח אותו ביושר.
מצד שני, זה ממש מעניין, למה דווקא ביום שני, ולא, נניח, ביום אחר? האם איגוד הספרים הארצי (אם יש דבר כזה בכלל) החליט על כך? ומה קורה למעצב שיער שכן מחליט לפתוח, האם שאר הספרים עושים עליו חרם וחוסמים אותו באינסטגרם?
באמת שאלה מעניינת. יצאתי לברר.
שריד היסטורי
התשובה הראשונה שמצאתי היא שמדובר על שריד היסטורי מימים בהם לא היו באמת רשתות גדולות וכל בעלי העסקים היו אנשים פרטיים שהפעילו איזו חנות קטנה, אטליז, ירקניה או.. מספרה. כדי לאפשר לעצמם יום אחד של “סידורים” – הרי לא היה אינטרנט, וכל דבר הם היו צריכים לעשות בעצמם – כל בעלי העסקים התאגדו והחליטו על יום מנוחה באמצע השבוע.
לפי תיאוריה אחת, לכל עיר היה את היום שלה – עיר אחת הייתה סגורה בראשון, אחרת בשני, וכך הלאה.
עם השנים והתחרות שנוצרה להם למול הרשתות הגדולות שעובדות בכל ימות השבוע, בעלי החנויות הקטנות ויתרו על הנוהג. למעצבי השיער, מנגד, אין כל כך תחרות – ולכן הנוהג לסגור באופן קולקטיבי ביום אחד של השבוע הצליח להחזיק עד היום.
אבל למה דווקא יום שני?
לפי תיאוריה אחת, המנהג הזה הגיע בכלל מארה”ב. לפי הסיפור, בערים אמריקאיות רבות היה קיים איגוד כלשהו של בעלי מספרות, שהיו חלק מגל היסטורי של התאגדות מקצועית שנמשכה במחצית הראשונה של המאה ה-20.
בזמן תקופת ההשפעה הגדולה שלהם, איגודי הספרים הפעילו לחץ על בעלי המספרות לסגור באופן קולטיבי בימי שני, כדי שמעצבי השיער יזכו לסוף שבוע ארוך (ראשון ושני) בצורה כזו בה אף מספרה לא זכתה ביתרון תחרותי בכך שהיא נשארה פתוחה ביום בו רוב האחרים היו סגורים.
עוד סיבה בגללה יום שני נבחר, זו העובדה שלפני הסופ”ש הביקוש של נשים לעיצוב שיער עלה, כך שנוצר עומס לקראת סוף השבוע שגרם למעצבי השיער לעבוד באינטנסיביות גבוהה יותר ביום שישי.
ואם הולכים אפילו עוד יותר רחוק בהיסטוריה – לפי התיאוריה יום שני היה ידוע בתור “יום הכביסה” (Wash Day), בו כל הנשים היו עושות… ניחשתם נכון – כביסה. בתקופה ההיא היה מדובר בעבודה ידנית וקשה, ולכן באותו היום הנשים היו כל כך עמוסות שלא היו עושות קניות כמו בשאר הימים, ולכן בעלי העסקים – ובהם בעלי המספרות – הרשו לעצמם לסגור.
והיום
וזה מביא אותנו לשאלה האחרונה, למה מספרות סגורות ביום שני גם כיום? הרי את כל הסידורים אנחנו עושים מהאייפון, וההמצאה של מכונת הכביסה שיחררה לנו את ימי שני.
התשובה היא פשוטה – מאז שהנוהג השתרש, כולם התרגלו, ולאף אחד אין סיבה אמיתית לשנות את המצב.
הרי לרובנו יש את מעצב השיער הקבוע שלנו, ואנחנו פשוט קובעות תור. העובדה שהוא לא עובד ביום שני ככל הנראה לא תמנע מאיתנו מלהגיע ביום אחר.
והדבר השני הוא שכל שאר הדברים כבר בנויים סביב אותו הנוהג: כל הכנסים המקצועיים, ההדרכות לעובדים ושאר הדברים שבעלי מספרות עושים מעבר לזמן העבודה שלהם במספרה בדרך כלל מבוצעים בימי שני, כך שהסידור הזה נוח לכולם.
מה אפשר לעשות?
בגדול, כלום. או במילים אחרות: תני להם לנוח, הם עובדים קשה.
אם לא בא לך לחכות, את תמיד מוזמנת לנסות לצבוע שיער בבית (בקישור, הבאנו 12 טיפים של מעצבי שיער שיעזרו לך לעשות את זה בהצלחה).
